ב"ה ערה"ש תשמ"ג
אבי יקר שלי!
ובכן החשש התאמת ובאמת במקום שהבן שלי יבלה בארץ הקודש בחיק המשפחה בראש-השנה, נוסע ללבנון, לחוץ לארץ. אני לא יודעת אם שמת לבך לעובדה שאני רוקמת תוכניות במשך שנה שלמה שאת קיץ תשמ"ב אבלה בחו"ל והנה מגיע מבצע שלום הגליל ואני נשארת בארץ ואילו הבן שלי נשלח לחו"ל ושוהה בהרי הארזים ורואה חתיכות ומכוניות ועושה תמונות בקצב של תייר אמריקאי. כל הקיץ ניחא, אבל בראש השנה- הגזמת. מה אפשר לעשות אני נשארת בארץ עם כל הברווזים שקניתי לסעודת חג ואני מקווה שדואגים לכם לגוף ולנשמה. בשנה שעברה גם לא היית בבית ואז ספרת שהיית שיח ציבור אשכנזי. נראה מה תספר היום. אם אז סתם נרגיז אותי שלא שחררו אתכם, הרי שהיום הלב כבד דואג ודואב. נקוה אי"ה לטוב אמן סלה ונאחל לכלנו שנחגוג אי"ה בשנה הבאה כולם בבית ביחד ברנה ושמחה בבריאות עושר אושר וכבוד. בן שלי יקר אני מאחלת לך שנה של סתלבט והנאות בלבד שיהיו מנת חלקך.
כל טוב ושנה טובה מאמא אבא גחלי בתגל ורחלי.
אבי יקר שלי!
מאז שבת אני תוהה היכן אתה? בדמור? צור? צידון? נוהג בג'יפ, זלדה?או אולי אתה סתם חורפ על החוף בנתניה...? וכל זה לא נותן לי מנוח. במשך 24 שעות אנו צמודים למקלט וכשרואים תמונות בטלביזיה מנסים לזהות אותך ומה אגיד לך ההרגשה מחורבנת אני כל הזמן מנסה להשתעשע בעובדה שסך הכל עוד לא סיימת את הקורס ולא עברת צניחה, ואז אבא שלךאומר לי שזה לא משנה ואני עושה במכנסיים. (בתגל פתאום מעיינת בכתוב ואומרת שבכדי שתבין אני כותבת בשפתך).
האמת היא שיש לי המון מה לכתוב ולשאול. לא חלילה כמו " אמא יהודיה" אם חם לך או קר לך? אם אתה אוכל וישן בהלכה? אלא איך הילד הקטן שלי מוצא את עצמו בטבילת אש אמיתית עם אויב אמיתי.
כשלא משחקים ב"רוגטקות"? או שמא בגלל שלא סיימת את כל מסלול היחידה אתה באמת משחק ב"גולות" על החוף..
מכיוון שאני יודעת שהרבה זמן לשטויות שלי אין לך ובודאי גם עוד לא גמרת את הצ'ופרים בחבילה ששלחתי לך, אני מסיימת מכתב זה עם הוראות ברורות שתשמור על עצמך ושאלוקים יעזור לך. יש לי המון הוראות בקשר לשמירה עצמית אך לא נעים לי להעלות אותם על התכב.
אז לסיומו של ענין. יהיה ה' עמך ואמא שלך בכל מקום אתך.
מצטרפים לברכה כל בני המשפחה האוהבים והדואגים.
אבי יקר שלי!
ובכן החשש התאמת ובאמת במקום שהבן שלי יבלה בארץ הקודש בחיק המשפחה בראש-השנה, נוסע ללבנון, לחוץ לארץ. אני לא יודעת אם שמת לבך לעובדה שאני רוקמת תוכניות במשך שנה שלמה שאת קיץ תשמ"ב אבלה בחו"ל והנה מגיע מבצע שלום הגליל ואני נשארת בארץ ואילו הבן שלי נשלח לחו"ל ושוהה בהרי הארזים ורואה חתיכות ומכוניות ועושה תמונות בקצב של תייר אמריקאי. כל הקיץ ניחא, אבל בראש השנה- הגזמת. מה אפשר לעשות אני נשארת בארץ עם כל הברווזים שקניתי לסעודת חג ואני מקווה שדואגים לכם לגוף ולנשמה. בשנה שעברה גם לא היית בבית ואז ספרת שהיית שיח ציבור אשכנזי. נראה מה תספר היום. אם אז סתם נרגיז אותי שלא שחררו אתכם, הרי שהיום הלב כבד דואג ודואב. נקוה אי"ה לטוב אמן סלה ונאחל לכלנו שנחגוג אי"ה בשנה הבאה כולם בבית ביחד ברנה ושמחה בבריאות עושר אושר וכבוד. בן שלי יקר אני מאחלת לך שנה של סתלבט והנאות בלבד שיהיו מנת חלקך.
כל טוב ושנה טובה מאמא אבא גחלי בתגל ורחלי.
אבי יקר שלי!
מאז שבת אני תוהה היכן אתה? בדמור? צור? צידון? נוהג בג'יפ, זלדה?או אולי אתה סתם חורפ על החוף בנתניה...? וכל זה לא נותן לי מנוח. במשך 24 שעות אנו צמודים למקלט וכשרואים תמונות בטלביזיה מנסים לזהות אותך ומה אגיד לך ההרגשה מחורבנת אני כל הזמן מנסה להשתעשע בעובדה שסך הכל עוד לא סיימת את הקורס ולא עברת צניחה, ואז אבא שלךאומר לי שזה לא משנה ואני עושה במכנסיים. (בתגל פתאום מעיינת בכתוב ואומרת שבכדי שתבין אני כותבת בשפתך).
האמת היא שיש לי המון מה לכתוב ולשאול. לא חלילה כמו " אמא יהודיה" אם חם לך או קר לך? אם אתה אוכל וישן בהלכה? אלא איך הילד הקטן שלי מוצא את עצמו בטבילת אש אמיתית עם אויב אמיתי.
כשלא משחקים ב"רוגטקות"? או שמא בגלל שלא סיימת את כל מסלול היחידה אתה באמת משחק ב"גולות" על החוף..
מכיוון שאני יודעת שהרבה זמן לשטויות שלי אין לך ובודאי גם עוד לא גמרת את הצ'ופרים בחבילה ששלחתי לך, אני מסיימת מכתב זה עם הוראות ברורות שתשמור על עצמך ושאלוקים יעזור לך. יש לי המון הוראות בקשר לשמירה עצמית אך לא נעים לי להעלות אותם על התכב.
אז לסיומו של ענין. יהיה ה' עמך ואמא שלך בכל מקום אתך.
מצטרפים לברכה כל בני המשפחה האוהבים והדואגים.